בן אסתר ודוב, נולד ביום י"ז בחשוון תרפ"ז (25.10.1926) בעיר לודז', פולין. אברהם קיבל חינוך דתי, תחילה בבית-ספר דתי בעיר-הולדתו ואחר-כך בתלמוד-תורה בראשון לציון, שם השתקעה המשפחה לאחר שעלתה לארץ-ישראל בשנת 1936. את לימודיו המשיך בבית-הספר המקצועי של "המזרחי" בתל-אביב, ולאחר שסיים את חוק-לימודי עבד כמסגר מומחה בבית-חרושת בראשון לציון. תחילה היה מדריך בנוער "אגודת ישראל" ואחר-כך חבר בתנועת "בני-עקיבא". היה חבר ה"הגנה" מגיל 16 ופעיל באגודת "מכבי-אש מתנדבים" במקום מגוריו. זמן רב לפני פרסום צווי-הגיוס כבר היה מגויס בפועל.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לחיל השריון ולחטיבת "גבעתי". השתתף בקרבות רבים בדרך לירושלים, בדרום ובנגב. סיים קורס מ"כים והצטיין באומץ-לב בפעולות קרב רבות בהן נפצע פעמיים. אברהם זכה ששמו יצוין בדף הקרבי של חטיבת "גבעתי" על אומץ-לבו במבצע "יואב", כשיחידתו חסמה את דרך הנסיגה בפני הכוחות המצריים שביקשו לפרוץ ממגדל גד לעזה (הוא חיסל עמדת מכונת-ירייה של האויב בהתקפת-רימונים). אברהם נפל בהתקפה על משטרת בית-גוברין ביום כ"ב בתשרי תש"ט (25.10.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.